מהו הדו"ח?
מה הוא בודק?
מה הממצאים העיקריים?

הדוח נערך ע"י מקנזי ושות' בין מאי 2006 למרץ 2007.
מטרתו הייתה להבין מדוע בתי הספר המובילים בעולם פועלים בצורה יותר טובה מרוב בתי הספר האחרים ומדוע חלק מהרפורמות החינוכיות הקיימות מצליחות כאשר הרבה אחרות נכשלות. הדו"ח לא מתרכז בחומר הנלמד אלא בדברים אשר עליהם נעשו פחות מחקרים – על מערכת בתי הספר עצמה, התשתית הקריטית אשר תומכת ברמת הביצוע ואיך להבטיח העברת חינוך מצוין לכל ילד.הדו"ח סקר 25 בתי ספר בעולם, מתוכם 10 מהמובילים בעולם. הבדיקה מצאה מה יש לבתי הספר המובילים במשותף ובאיזה כלים הם משתמשים כדי לשפר את תוצאות התלמידים.

הקדמה

למרות השקעה ניכרת בין השנים 1980-2005 בארצות הברית, שכללה: העלאת תקציב לכל תלמיד  ב 75%, העסקת מורים נוספים לכל תלמיד , ומעל עשרות אלפי יוזמות שמטרתן לשפר את איכות החינוך, תוצאות התלמידים נשארו כמעט זהות. הראיות מראות כי העסקת מורים נוספים (כלומר הקטנת מספר התלמידים בכיתה), לא משפיעה כמעט כלל על תוצאות התלמידים, מלבד בגילאים מאוד נמוכים. (מתוך 112 מחקרים שבחנו את הנושא, רק 9 מצאו קשר חיובי בין הדברים). בנוסף הדבר גורם להורדת המשכורת לכל מורה (כיוון שיש יותר מורים החולקים אותו סכום מימון)  ולירידה באיכות המורים (כיוון שבתי הספר נעשים פחות סלקטיביים לגבי מי המורים). המחקרים מראים כי אם לשני ילדים בני שמונה נותנים שני מורים שונים – אחד טוב ואחד לא – ההבדל בין התלמידים מגיע ל 50% נקודות בתוך שלוש שנים, לעומת ירידה בכמות התלמידים לכל כיתה שמשפיעה רק על 8% נקודות במקרה הטוב. בנוסף, לילדים מתחת לגיל 7 שנמצאים ב 20 האחוזים העליונים כבר יש פי שניים סיכויים להשלים תואר באוניברסיטה מאשר לילדים ב 20 האחוזים התחתונים. באנגליה נמצא כי לתלמידים אשר נכשלו בגיל 11 יש סיכוי של רק 25% להגיע לממוצע עד גיל 14.  בגיל 14, הסיכויים של תלמיד נכשל  לסיים בגרות מלאה בבית ספר ירדה לפחות מ 6%.
כל הממצאים הנ"ל מראים כי אפילו במערכות חינוך טובות, לתלמידים אשר לא מתקדמים מהר בשלב מוקדם (כיוון שהם לא נחשפים למורים ברמה גבוהה מספקת), קיים סיכוי נמוך מאוד להשלים את השנים האבודות.

באופן כללי, הניסיון של בתי הספר המובילים מראה, כי ישנם שלושה דברים חשובים עיקריים:

1. להביא את האנשים הנכונים להיות מורים
2. לפתח אותם למורים אפקטיביים
3. לוודא כי המערכת מסוגלת לספק את החינוך הטוב ביותר לכל תלמיד

מערכות החינוך הנבדקות מראות כי הדרכים הטובות ביותר ליישם את שלושת הדברים האלו עובדות ללא קשר לתרבות הקיימת בהן. הן מראות כי שיפורים משמעותיים בתוצאות עשויים להתרחש בתוך זמן קצר וכי יישום עקרונות אלו עשוי להביא השפעה עצומה על בתי ספר נכשלים, ללא קשר למקום שבו הם נמצאים.

1. להביא את האנשים הנכונים להיות מורים

אוניברסיטה (על המועמד להיות ב20% המובילים בציוניו)
·        ראיון (בדיקת מוטיבציה ללמד וללמוד, לעיתים כולל מבדקים מעשיים)
·        עבודה קבוצתית (באוניברסיטה)
·        בחינות קבלה ע"י בתי הספר עצמם

חשוב לא רק לוודא כי תהליך הסינון קורה בצורה נכונה אלא שהוא קורה גם בזמן הנכון. ברוב המקרים שנלמדו ע"י המחקר נראה כי מורים מתחילים את ניסיונם המקצועי בתקופת הכשרה כלשהי (ע"מ 21) ולכן ישנן שתי אפשרויות למיקוםבתי הספר המובילים מושכים אליהם אנשים יותר כשירים למקצוע ההוראה, דבר אשר מוביל לתוצאות טובות יותר (בקרב תלמידים). הם עושים זאת ע"י קבלת האנשים ללימוד המקצוע באופן בררני ביותר, פיתוח תהליכים יעילים למען בחירת האנשים הנכונים להיות מורים, ותשלום טוב (אבל לא מצוין)  של השכר ההתחלתי. צעדים אלו גורמים להעלאת הסטאטוס של המקצוע, דבר אשר גם מושך מועמדים טובים יותר. בחירת האנשים הנכוניםבתי הספר המובילים מבחינים כי בחירה לא טובה של אנשים למקצוע יכולה להשפיע לרעה לטווח ארוך עד כדי 40 שנות ההוראה הבאות. ישנן תכונות מסוימות אשר חייבות להתקיים אצל אנשים אשר רוצים להיות מורים, והן כוללות:רמה גבוהה מאוד של אוריינות קריאה ואוריינות מתמטית וכן תקשורת בין אישית (    LITERACY ו NUMERACY, STRONG INTERPERSONAL AND COMMUNICATION SKILLS )  רצון ויכולת ללמוד, ומוטיבציה ללמד. לפיכך תהליכי הסלקציה והקבלה ללימוד המקצוע צריכים לבדוק תכונות אלו בקפידה.  תהליכי הסלקציה של סינגפור ופינלנד הם מהטובים ביותר בעולם. בשתי מערכות חינוך אילו קיים דגש חזק על תוצאות אקדמיות של המועמדים, מיומנות התקשורת שלהם, והמוטיבציה שלהם ללמד. (ראו נספח)בסינגפור אחד מתוך ששה מועמדים מתקבל להיות מורה. התהליך הינו:
 ·        קורות חיים (בדיקה לדרישות מינימליות – המועמד צריך להיות ב30% המובילים בציוניו, בוגר בית ספר           ואוניברסיטה ומראה עניין בילדים ובחינוך)
·        בחינת הערכה (בדיקת השכלה)
·        ראיון (בדיקת גישה וכישרון, נעשית ע"י פאנל של שלושה מנהלים בכירים, לעיתים כולל מבדקים מעשיים)
·        פיקוח בתקופת ההכשרה בפינלנד אחד מתוך עשרה מועמדים מתקבל להיות מורה. התהליך הינו:
·        סינון ארצי (שאלון אמריקאי בן 300 שאלות הבודק ידע כללי NUMERACY LITERACY)
·        בחינות  הסלקציה:
1.מיקום הסלקציה לפני התחלת ההכשרה והגבלת המקומות לתוכנית ההכשרה לאילו אשר נבחרו. 
2.מיקום הסלקציה רק לאחר ההכשרה ואז בחירת הבוגרים הטובים ביותר להוראה. 
רוב בתי הספר בעולם משתמשים באפשרות השנייה, אך בתי הספר המובילים משתמשים בראשונה.

כשלון בשליטה על קבלת המורים להכשרה מוביל להיצע רב מידי – דבר אשר גורם להשפעה שלילית משמעותית על איכות המורים.לדוגמא – במערכת אחת שנחקרה, מתוך 100 איש שניסו להתקבל למקצוע ההוראה, רק 20 הצליחו להשלים את המסלול ולהיות מורים. מתוך 100 איש אילו, 75 קיבלו הצעות להכשרות מורים, דבר המראה כי מאוד קל להיכנס לתוכניות הכשרה אלו. למרות זאת, עם סיום התואר וההכשרה, בגלל ההיצע  המרובה יתר המידה, אנשים אלו התמודדו עם קושי רב במציאת עבודה בתחום, דבר הגורם להכשרה להראות הרבה פחות מושכת.  במקרים כאלה הכשרות המורים הפכו להיות ברירת מחדל עבור סטודנטים אשר לא היו להם אפשרויות רבות אחרות.כאשר איכות האנשים בקורס מתחילה לרדת, גם רמת הקורס עצמה יורדת.

התוכנית גם סובלת מעומס של סטודנטים: אם התוכניות הייתה בוחרת רק את כמות האנשים שבאמת יכולים לאחר מכן למלא מקומות עבודה כמורים, מקומות ההכשרה היו יכולים להוציא פי שלוש מהסכומים אשר הם מוציאים כעת על כל מורה לעתיד. לפיכך, האפשרות השנייה גורמת להכשרת המורים להיראות כתוכנית בעלת סטאטוס נמוך, וכתוצאה מכך מקצוע ההוראה נראה כמקצוע בעל סטאטוס נמוך גם כן.  לעומת זאת המערכות המובילות מבצעות סלקציה לפני תחילת ההכשרה. הן עושות זאת ע"י  שליטה בכניסת הסטודנטים או בהגבלת מקומות הסטודנטים לקורס הכשרת המורים. גישה זו מתבצעת בסינגפור וגורמת למקצוע ההוראה להיראות כמושך יותר ומעלה לו את הסטאטוס. בנוסף הדבר אומר כי סינגפור יכולה להוציא (ואף מוציאה) סכומים גדולים יותר על תוכניות הכשרת המורים (לכל סטודנט) מאשר מערכות חינוך אחרות.מערכות חינוך נוספות יצרו מבנים דומים – לדוגמא פינלנד מגבילה את המקומות בתוכניות הכשרת המורים כדי שההיצע של המורים יתאים לביקוש. בנוסף, רק הסטודנטים אשר עבור מבחני סינון יכולים להתקבל לאוניברסיטה ללמוד את מקצוע ההוראה. 

(ע"מ 22) דוגמא משכנעת להדגמה כי שליטה בקבלה לתוכניות הכשרת המורים משפיעה לטובה על איכות האנשים שנעשים מורים, היא הניגוד בין איך שמערכת החינוך הדרום קוריאנית מתייחסת לבתי ספר יסודיים לבין בתי הספר התיכוניים.כדי להיות מורה בבית ספר יסודי בדרום קוריאה, המורה העתידי צריך קודם כל להשלים 4 שנות לימוד תואר ראשון בחינוך באוניברסיטת חינוך ארצית. המקומות לתארים אילו מוגבלים, בכדי לוודא שההיצע תואם את הביקוש. הקבלה נעשית ע"פ מצוינות – רק הסטודנטים מחמשת האחוזים העליונים בבחינות הקבלה מתקבלים לקורס. לעומת זאת כדי להיות מורה בבית ספר תיכון לא קיימות הגבלות לכניסה לתוכניות הכשרת המורים והסטודנטים יכולים להיכנס לכל אחד מ 350 המוסדות המציעים הכשרות אילו. כתוצאה מכך ההיצע גדול בהרבה מן הביקוש – מידי שנה דרום קוריאה מייצרת פי 5 מהמורים הדרושים להוראת בתי הספר התיכוניים. לכן הסטאטוס למקצוע ההוראה בבתי ספר תיכוניים ירד ונעשה פחות מושך לסטודנטים המצליחים יותר. בנוסף לפיתוח דרכים חכמות כדי להעלות את הסטאטוס של ההוראה למועמדים צעירים, מערכות החינוך המובילות מצאו דרכים לגיוס מורים מנוסים גם כן. המצב הקיים ברוב המדינות בעולם הוא שאנשים אשר כבר סיימו תואר בהוראה בעבר, מחויבים לעבור שנת הכשרה כדי להיות מורים ובשנה זו לא מוצע שכר כלל, דבר הגורם למורים מנוסים אילו לא לרצות לחזור ולעסוק בהוראה, במיוחד אנשים בעלי משפחות וכו'.  מערכות החינוך המובילות מצאו פתרונות למצב זה (EXHIBIT 11 )
מערכות החינוך המובילות יודעות שלא קיים תהליך הסלקציה מושלם ולכן מיישמות תהליכים המוודאים כי המורים שאינם מבצעים את עבודתם כראוי יכולים, אם המצב מצריך זאת, להיות מסולקים מן המערכת.

שכר התחלתי טוב

(ע"מ 23)
שכר טוב הוא לא בהכרח התרכיב הכי חשוב ומשמעותי למוטיבציה של המורים.
מחקרים מראים כי רוב האנשים שעומדים להיות מורים עושים זאת מטעמים אידיאולוגים – בעיקר הרצון לעזור לדור חדש להצליח בעולם שבו כישורים וידע הם קריטיים להצלחה.
למרות זאת, המחקרים מראים כי אלא אם כן מערכת בתי הספר תציע משכורות התחלתיות שעומדות בשורה עם משכורות התחלתיות של מקצועות אחרים, לא ייכנסו אותם אנשים למקצוע ההוראה. חשוב לציין כי המשכורת ההתחלתית חשובה הרבה יותר מאשר העלאה משמעותית במשכורת עם השנים. ספרד, גרמניה ושוויץ הן כיום המדינות שבהן נקבע השכר הגבוה ביותר למורים באירופה, אך במדינות אילו לא נראה שינוי ניכר בתוצאות. רק בדרום קוריאה, בה המשכורת גבוהה באופן יוצא מן הכלל (לא רק מתחילה בסכום גבוה אך אף עולה למקסימום שהוא פי שתיים וחצי מהמקסימום הממוצע ב OECD) נראה כי המשכורות הגבוהות השפיעו על איכות האנשים שהופכים להיות מורים.
בבירור נראה כי תשלום משכורות גבוהות יותר יוצר עול על מערכת בתי הספר. באופן כללי ישנן 3 אסטרטגיות לייצב את

העלות של תשלום משכורות התחלתיות גבוהות יותר:
1. הוצאות גדולות יותר
2. תוספות נמוכות יותר: במדינות כמו פינלנד, הולנד, ניו-זילנד, אוסטרליה ואנגליה, המשכורות ההתחלתיות טובות 
    אבל לעומת מדינות אחרות ב OECD העלאות במשכורת קטנות מאוד 
   (בפינלנד שכר המקסימום של מורה הוא רק 18% מעל השכר ההתחלתי).
3. הרחבת גודל הכיתה: כיוון שהוכח שגודל הכיתה אינו חשוב כמו איכות המורים, עדיפות כיתות גדולות יותר עם 
    מורים טובים יותר (המקבלים שכר גבוה יותר) מאשר כיתות קטנות עם מורים פחות איכותיים.

חשיבות מעמד (סטאטוס) המורה

(ע"מ 25)
ברגע שהוראה נעשה מקצוע בעל סטאטוס גבוה, הוא משך אנשים מוכשרים יותר אליו דבר שהעלה את הסטאטוס גבוה עוד יותר. סטאטוס ההוראה יכול להשתנות בשתי הגישות הבאות:· SEPARATE BRANDING זאת אומרת יצירת קבוצה עלית המפרידה עצמה ממקצוע ההוראה הידוע.· SYSTEM WIDE STRATEGIES באנגליה ובסינגפור התבצעו אסטרטגיות שיווק עסקיות אשר העלו את סטאטוס ההוראה.·דגש על פיתוחלדוגמא: בפינלנד כדי להיות מורה, על המועמד להיות בעל תואר שני, הדבר כמובן גרם להעלאת הסטאטוס.

2. "הדרך לשיפור תוצאות היא שיפור ההוראה עצמה"

(עמ 29)
מערכות החינוך המובילות הבינו כי הדרך היחידה לשיפור התוצאות היא שיפור רמת ההוראה עצמה. הן מצאו כי ע"י להשיג זאת עליהן לפעול למען אימון אישי של המורים, העברת הכשרת המורים לכיתות עצמן, פיתוח מנהיגות חזקה בבתי ספר ולאפשר למורים ללמוד אחד מהשני ע"י עבודה משותפת. מורים אמורים להיות מסוגלים לאמוד בדיוק רב את החולשות ונקודות החוזק של כל תלמיד אשר הם מלמדים, לבחור את הדרך הנכונה להדרכת אותו תלמיד ולבצע את הדרך הזו בצורה היעילה והמתאימה ביותר. המשימה הזאת מורכבת  ושנויה במחלוקת מנקודת מבט חינוכית אך ישירה ביותר מנקודת מבט מנהלתית: האתגר הוא למצוא את המחנכים הטובים ביותר ולתת להם את המקום לדון וליצור תוכנית לימודים ופדגוגיה. החלק השני של האתגר הוא לתת את הכלים המרחב והידע למאות אלפי מורים כדי שיוכלו לבצע את ההוראה ברמה גבוהה זו.בסינגפור ניתנות 100 שעות פיתוח מקצועיות שנתיות לכל מורה, תחת ההנחה -  "אם אין לך מורים מלאי השראה איך יהיו לך תלמידים כאילו?"(ראה EXHIBIT 17 המראה השפעות של הישגים אלו על תוצאות תלמידים) בכדי לגרום לשיפור משמעותי של ההוראה שלושה דברים צריכים להתרחש:·        מורים צריכים לדעת מה החולשות שלהם בהוראה·        מורים צריכים להבין את הדרכים לשיפור ההוראה המקובלות הקיימות היום ·        מורים צריכים להיות בעלי מוטיבציה לעשות את השיפורים הנחוצים לרמת ההוראה שלהם במקומות שבהן לא חל שיפור באיכות ההוראה של המורים נמצא כי הדבר היה משום שלא כל שלושת הדברים הנ"ל היו קיימים בעת ובעונה אחת.למרות ההוכחות, והעובדה שרוב המקצועות האחרים הקיימים כיום מבצעים את ההכשרה שלהם בשטח (רופאים ואחיות בבתי חולים, עורכי דין בבתי משפט, יועצים עם קליינטים), מעט מאוד מהכשרת מורים מתקיימת בכיתות המורה עצמו -  מקום בו ההכשרה יכולה להיות הרבה יותר רלוונטית ואפקטיבית עבור המורה. ישנן ארבע דרכים המקובלות במערכות חינוך מובילות להשגת שלושת הדברים הנ"ל:( עמ 31-35) 1)       בניית מיומנות מעשית במהלך ההכשרה הראשוניתבתי ספר רבים העבירו את ההכשרה הראשונית מאולם ההרצאות אל הכיתה. לדוגמא באנגליה שני שליש מהזמן בשנת ההכשרה מוקדש לתרגול בהוראה.2)       הצבת "מאמן" (COACH) בבתי ספר אשר תומך במוריםמובן הדבר כי אם אנחנו רוצים מורים טובים, אנו צריכים שמורים טובים ידריכו אותם, דבר הדורש יחס אישי לכל מורה ממורה מאמן. מורים מומחים נשלחים לכיתות כדי להתבונן, ולאחר מכן לתת פידבק ולעזור למורה הזקוק לכך.3)       בחירה ופיתוח צוות מנהיגים יעיל ומשמעותיכדי להביא את רמת ה COACHING  למקום אפקטיבי, אנו זקוקים למערכת ותרבות מסוימת אשר תדע איך להחזיק אותה. לפיכך, הנהלת בית הספר צריכה להיות מורכבת מאנשים שהם בעצמם "מדריכי הוראה". רק המורים הטובים ביותר צריכים להתקבל להנהלות בתי הספר ולאחר מכן מורים אילו צריכים לעבור הכשרת "מדריכי הוראה". מנהלים בבתי הספר המובילים בעולם מנצלים 80% מזמנם בהדרכה ועזרה למורים שאותם הם מנהלים.4)       לאפשר למורים ללמוד אחד מהשנימורים ברוב בתי הספר עובדים לבד. לעומת זאת בבתי הספר המובילים כמו ביפן ופינלנד, המורים עובדים יחד, מתכננים שיעורים יחד, מתבוננים בשיעורים אחד של השני, ועוזרים אחד לשני להשתפר. דבר זה גורם למורים להתפתח ללא הרף.   

 
3 .  לוודא כי המערכת מסוגלת לספק את החינוך הטוב ביותר לכל תלמיד

(עמ 37)
בתי הספר המובילים ממשיכים מעבר לבחירת המורים הטובים ביותר ושמירה על רמת הוראה והדרכה מעולה, ומממשים  תהליכים אשר מוודאים כי כל ילד יכול להפיק את המיטב מהמערכת. למערכות חינוך אלו יש ציפיות גבוהות מתלמידיהן והן אף בודקות את התוצאות כנגד הציפיות. מערכות חינוך טובות מתערבות בבתי ספר אשר תוצאותיהם רחוקות מן הציפיות ההתחלתיות. המערכת חייבת לוודא כי לכל תלמיד, ולא רק לחלק מהתלמידים, יש גישה להוראה מצוינת. המערכות הטובות ביותר הצליחו לוודא כי בתי הספר יכולים לפצות על החסרונות  שעלולים להיגרם מסביבת הבית של התלמידים, אך מערכות חינוך אלו מעטות מאוד. במקרים רבים התערבות בבית הספר היא קריטית כדי לוודא שמערכת בתי הספר יכולה להשתפר ברמה מספקת. נתוני מחקרים מוכיחים כי משפחות עניות יותר משקיעות פחות בחינוך של ילדיהן. בארצות הברית לדוגמא, ילדים אשר לאמהות שלהם יש תואר ראשון יש סיכוי כפול להיות רשומים בגני חובה מאשר ילדים אשר האמהות שלהם לא השלימו בית ספר תיכון. באופן כללי, באזורים יקרים יותר קיימים בתי ספר טובים יותר מכיוון שהמימון גבוה יותר (לדוגמא - בבתי ספר עם מימון גבוה יותר ישנם מורים עם יותר ניסיון).

 קביעת ציפיות גבוהות להישגי התלמידים

(עמ 38)
לכל מערכות החינוך המתקדמות יש תכניות לימודים אשר מציבות ציפיות ברורות לגבי הישגי התלמידים. הרפורמה של בוסטון מונחית לכיוון הגדלת מספר התלמידים המגיעים לסטנדרטים המדיניים של מסצ'וסטס – אחד הקשים ביותר בארצות הברית. אלברטה מציבה ציפיות גבוהות לתוצאות התלמידים ולאחר מכן משתתפת במבחנים בינלאומיים כמו PISA ו TIMSS  כדי לקבל נקודת ציון לגבי הסטנדרטים שלה. פינלנד שינתה את תוכנית הלימודים שלה ב 1992, בתוכנית אשר פועלת למען כל התלמידים.  באופן כללי, מערכות בתי הספר נוהגות להשתמש בסטנדרטים קשיחים כאשר רמת הביצוע הכללית היא נמוכה, ולהפך. לדוגמא בוסטון הבינה כי הסטנדרטים של מסצ'וסטס עומדים יותר מידי באוויר, בהתחשב ברמת הביצוע הכללית של המערכת. תוכנית הלימודים הארצית של אנגליה כרגע היא שני שליש ממה שהיתה ב 1990, דבר המראה כי יש רצון לתת למורים יותר חופש ביטוי משלהם בעוד שרמת התוצאות השתפרה. לפינלנד, אחת מהמובילות בעולם, יש ללא ספק את אחת מתוכניות הלימודים הכי פחות נוקשות. תוכנית הלימודים הפינית מדגישה את הצורך לתת למורים את החופש ללמד בזמן המתאים לתלמידים שלהם, בעוד שבאותו הזמן מציבה ציפיות גבוהות אשר צריכות להיענות בסופו של דבר.דבר אחד וחשוב ישנו במשותף לכל המערכות המובילות בעולם: כולן שמות דגש חזק מאוד על אוריינות קריאה ואוריינות מתמטית -  NUMERACY ו LITERACY בשנים המוקדמות, דבר המבוסס על מחקרים רבים שמראים כי שליטה מוקדמת בתחומים אילו קשורה באופן ישיר לתוצאות עתידיות:מחקר באנגליה לדוגמא, מצא כי תוצאות הבחינות באוריינויות הקריאה והמתמטיקה בגיל 7 היו משמעותיות למשכורות עתידיות של גיל 37. 
פיקוח והתערבות המערכת בבתי הספר עצמם

המערכות המובילות מבינות כי אינן יכולות לשפר את מה שאינן יכולות למדוד. תוצאות פיקוח מאפשרות להן לזהות ולהפיץ תהליכים טובים (BEST PRACTICSE ) , לזהות נקודות של חולשה, ולשים בתי ספר אחראיים על התוצאות שלהם. בדרך כלל האינטנסיביות של הפיקוח היא ביחס הפוך לרמת הביצוע הכללית. בתי ספר אשר תוצאותיהם טובות לא מחויבים בהרבה בחינות ארציות – לדוגמא סינגפור לא מחייבת את בתי הספר הטובים ביותר לעבור בחינות מסוימות, ולהפך – לדוגמא באנגליה בתי ספר הפחות טובים חייבים בסקירות בתדירות יותר גבוהה כל עוד הם לא משפרים את רמת הביצוע שלהם. המערכות המובילות משתמשות בשתי דרכים  בכדי לפקח על איכות ההוראה והלמידה:
בחינות
בחינות בודקות מה התלמידים יודעים, מבינים ויכולים לעשות. בחינות גם יכולות להשפיע באופן משמעותי על הנעת רמת הביצוע בכל בית ספר.
סקירת בתי ספר
בדיקה של בתי ספר, בודקת את ביצוע בית הספר לעומת נקודות ציון  מסוימות. לא כמו בחינות, הסקירות מודדות גם את התוצאות וגם את התהליכים שמובילים אליהן, וכתוצאה מכך הסקירה יכולה לעזור לבית הספר ולמערכת לזהות אזורים ספציפיים אשר זקוקים לשיפור.עקב ההבנה שלא ניתן שהאנשים אשר עוסקים בחינוך יהיו אותם אנשים אשר לאחר מכן יבדקו את החינוך, הונג קונג יצרה ועדה של פיקוח בתי ספר, נפרדת לחלוטין מסניפי משרדי בית הספר אשר אליהם בית הספר מדווח, אך עדיין בתוך משרד החינוך. בנוסף יצרה מנהלה של בחינות (HKEAA ) אשר יושבת מחוץ למשרד הממשלתי אך בסופו של דבר מחויבת בדין וחשבון לשר החינוך. (כאן מובאות דוגמאות של מה עושה כל מדינה – אנגליה ניו זילנד ועוד - עמ 39)  

סקירה חיצונית שנתית

מערכות חינוך אשר החלו רפורמות שאפתניות משתמשות בפקחים חיצוניים (NEW YORK QATAR BAHRAIN )
 (ע"מ 40)
הערכה עצמית עם פיקוח חיצוני כל 3-4 שנים – באנגליה הונג קונג וניו זילנד בתי ספר עוברים סקירה כל 3-4 שנים עם דגש חזק על הערכה עצמית בזמן ההתערבות.  כל שלוש המערכות הללו הולכות לכיוון של פחות ופחות פיקוח חיצוני כיוון שהן משתפרות, ועם השיפור, הפיקוח הופך לפחות נחוץ.
הערכה עצמית עם פיקוח חיצוני מקרי - בסינגפור, בתי ספר אמורים לעבור הערכה עצמית, פיקוח חיצוני מתבצע רק כל 5 שנים. בפינלנד אין מעגל פיקוח רשמי, בתי ספר יכולים לבקש סקירה לא רשמית ללימודים שלהם בכל זמן שירצו.
 תוצאות הפיקוח מוודאות כי למערכת יש את המידע הדרוש כדי להתערב כאשר בתי ספר מתחילים להיכשל. התערבויות יעילות, המומחשות באופן מובהק באנגליה, ניו יורק וניו זילנד, מאופיינות בתכונות הבאות:
פרסום דו"ח תוצאות
ברוב המקרים, מערכות אשר עובדות באופן שקוף יוצרות אמון רב בהם, דבר אשר מניע לשיפור ניכר נוסף. לעומת זאת ההוכחות מראות שלמרות שהרבה בתי ספר טובים משתפרים כתוצאה מה"שקיפות" הזו, עבור בתי ספר פחות טובים, ה"שקיפות" אינה מספיקה כדי להביא לשיפור משמעותי. בבתי ספר אילו הדבר יכול להיחשב כמכשול אשר מביא רעות (לדוגמא לימוד רק לקראת מבחנים, מניעת תלמידים פחות טובים לגשת לבחינות, ומעשי מרמה בפוטנציה).
מימון
ניו זילנד אלברטה אנגליה ושיקגו – לכולם מודלים של מימון אשר מניעים את הסכומים הנוספים שלהם למען בתי ספר הזקוקים לשיפור. אנגליה הצליחה להשיג סכומים יתרים ולהפנות אותם את בתי הספר אשר עלולים להיכשל. הסכום הכולל הוא $1.5 ביליון בכל שנה אקדמית.
התערבות כדי לשנות או לשפר הנהלה
בארצות אנגליה ניו זילנד ובשיקגו למערכת החינוך יש את הזכות להחליף הנהלת בית ספר כאשר בית הספר לא מצליח להשתפר. בוסטון מחליפה את חמשת האחוזים הנמוכים של המנהלים בשנתם הראשונה לתפקיד, ואחר כך מוציאה את המנהלים הגרועים ביותר מידי שנה. בנוסף, מערכות החינוך המובילות יודעות כיצד ללמוד מבתי הספר הטובים יותר, לדוגמא סינגפור לומדת את בתי הספר המובילים שלה ומעבירה את הלקחים לבתי ספר אחרים. סינגפור מוציאה כמעט $10 מיליון בשנה על מחקר שמטרתו לשפר את רמת ההוראה. אנגליה משתמשת במידע מהפקחים שלה ומהסקירות הרבות כדי לזהות את בתי הספר הטובים ואת מוריהם, ולאחר מכן משתמשת במידע זה כדי לפתח גישות ודרכים חדשות לשיפור. 


פיקוח והתערבות המערכת בתלמידים עצמם

(עמ 41)
מערכות החינוך המובילות מתערבות גם ברמת התלמידים עצמם ולא רק ברמת בית הספר. הוכחות מארצות הברית מראות כי עד לפני גיל 3, לילד הממוצע של הורים בעלי מקצוע יש 1100 מילים באוצר המילים שלו ורמת איי.קיו של 117, בעוד שלילד הממוצע להורי רווחה יש רק 525 מילים באוצר המילים ואיי.קיו של 79. אלא אם כן בתי הספר יתערבו באופן יעיל כדי לפצות על השפעת סביבת התלמיד, לא יהיה להם סיכוי רב לסגור את הפערים הללו. פינלנד הלכה צעד אחד קדימה יותר מהשאר – ילדים פינים מתחילים את גן החובה בגיל 6 ואת בית הספר בגיל 7, שלוש שנים יותר מאוחר מאשר שאר מדינות אירופה. כאשר הילד בבית ספר יסודי, הוא לומד רק ארבע-חמש שעות ביום. ילדים פינים מקבלים פחות שעות הוראה בין הגילאים 7-14 מכל ילד אחר במדינות ה OECD. אולם, בגיל 15 ילדים פינים מגיעים למקום ראשון בעולם בבדיקות OECD בקריאה, מתמטיקה, מדע ופתרון בעיות.  חלק מההסבר לכך הוא שפינלנד מביאה את האנשים הנכונים להיות מורים (מגייסת את עשרת האחוזים העליונים של מסיימי תיכון, שולטת בקבלת סטודנטים לחינוך מורים, ומשלמת שכר התחלתי טוב), ומפתחת אותם למדריכים יעילים ביותר לאחר בחירתם (ע"י הכשרה מצוינת ולמידה מקצועית של הקהילה בתוך בתי הספר). זה עוד לא הכול, פינלנד פיתחה מערכת מאוד מפותחת של פיקוח והתערבות בתוך בתי הספר. כל בית ספר פיני מעסיק מספר מורים לחינוך מיוחד.  המחקר שלנו הראה כי עבור כל שבעה מורים רגילים, היה לפחות מורה אחד לחינוך מיוחד.  מורים אלו מביאים תמיכה לתלמידים אשר נמצאים בסיכון לכישלון. הם מתערבים כדי לתמוך ב 30 אחוז מהתלמידים בכל שנה. מורים אלו תומכים בעיקר במקצועות פינית (שפת אם) ומתמטיקה ומקבלים שנה נוספת של הכשרת מורים אשר עוזרת להם בתפקיד זה. באמצעות התערבות מהירה ברמת התלמידים, פינלנד מצליחה למנוע כישלון מוקדם אשר עלול לגרור אחריו כישלונות נוספים. דרום קוריאה סינגפור, בוסטון ואנגליה מדגימות כי מערכת בית ספר יכולה לעבור מרמת ביצוע נמוכה לגבוהה בכמה עשורים בודדים. כל מערכות בתי הספר השונות אשר השתפרו באופן משמעותי הצליחו לעשות זאת כיוון שהם פיתחו מערכת אשר יעילה יותר בביצוע שלושה דברים עיקריים: השגת אנשים יותר מוכשרים להיות מורים, פיתוח מורים אילו להיות מדריכים טובים יותר, והבטחה שמורים אילו ישפיעו על כל תלמיד ותלמיד במערכת. מחקרים גילו כי כדי להשיג את שלושת הדברים  הללו באופן הנכון ביותר המערכת זקוקה להנהגה חזקה מוכשרת ומחויבת למטרה. בנוסף, למערכות אשר לא מממנות כראוי יש סיכוי נמוך מאוד לשפר את בתי הספר העניים יותר למרות ששינוי המימון בלבד לא יוביל לשיפור. טבע תוכנית הלימודים חשוב אך ללא מערכת יעילה להעברת התוכנית לאף שינוי בתוכנית הלימודים לא תהיה השפעה ניכרת על תוצאות.

מהמחקר שלנו גילינו כי כל מערכות החינוך צריכות להיות מסוגלות לענות על סדרת שאלות בנוגע לשלושת הנושאים העיקריים של דו"ח זה – EXHIBIT 26.