ליווי בתי ספר

מתוך ההבנה כי בני אדם ככלל מגיעים אל המיטב שבהם, כאשר מאפשרים להם מרחב התפתחות אוטונומי,

מרחב בו יש להם אפשרויות בחירה ולקיחת אחריות על תהליך התפתחותם -
מועצה אזורית אשכול  מייצרת מרחבים שכאלה למנהלי בתי הספר ולצוותי החינוך בכדי שהם ייצרו מרחבים כאלה עבור התלמידים.

:העבודה במרחבי הלמידה נשענת על שלושה עקרונות

העיקרון הראשון - למידה מבוססת מיומנות 

אייקון- וי

בתי ספר התמקדו בלימוד ידע, מתוך ההבנה שכמות הידע בעולם לא מפסיקה להתרבות ההבנה היא שיש להתמקד בלימוד מיומנויות.

פרופ' אנדראס שלייכר מה-OECD: "תפסיקו ללמד לשנן, שימו דגש על יצירתיות ועל פתרון בעיות".

מיומנות היא יכולת הנרכשת בלימוד ואימון, אשר תומכת ומנחה חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע הנדון, ניתנת להעברה בין תחומי דעת ומאפשרת לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים.
(משרד החינוך 2020)

 

בתי הספר יתמקדו בשלושה סלים של מיומנויות:

1. מיומנויות ליב"ה:

המיומנויות הבסיסיות שהילדים צריכים לשלוט בהן כדי להניח את בסיס יציב לכל למידה באשר היא.
במסגרת מיומנויות ליבה נכללים: קריאה, כתיבה וחשיבה חישובית וכן מיומנויות מבוססת מקצועות נוספים בהתאם לדרישת משרד החינוך: מדעים, אנגלית, גאוגרפיה, היסטוריה, תנך וכו.

 

2. מיומנויות לומד עד (מיומנויות המאה ה21):
מיומנויות המאפשרות ללומד.ת להיות תמיד בתהליך של למידה והתפתחות:

  • תודעת צמיחה (התלמידים לומדים על הלמידה  שלהם,  מפנימים את תודעת הצמיחה שלהם ללמוד  כיצד להתאים  את הלמידה  וההתנהגות שלהם על פי המטרות שלהם). 

  • יעילות עצמית (תלמידים בעלי רמות גבוהות יותר של יעילות עצמית נוטים יותר לעסוק במטא-קוגניציה) .

  • חשיבה ביקורתית (קשורה לפיתוח הרגלי מחשבה רפלקטיביים או מטא- קוגניטיביים, שכן כל אחד מהם יכול לתמוך ולחזק את האחר).

  • מוכוונות למטרות והשלמתן (התלמיד מסוגל לקבוע  יעדים  ריאליסטיים  ולבחון  מחשבות,  רגשות  והתנהגויות  באופן  שיש  סבירות  סבירה להצלחה).

  • פתרון בעיות (תלמידים עם רמה גבוהה יותר של מיומנויות מטא-קוגניטיביות יעילים יותר בפתרון בעיות).
     

3. מיומנויות ערכיות חברתיות:
המיומנויות החברתיות יבחרו בכל בית ספר בהלימה לתפיסה הקהילה הבית ספרית.

העיקרון השני- למידה מותאמת אישית – הפרסונליזציה של הלמידה

אייקון- וי

בתי הספר של היום עוצבו לפני למעלה מ-150 שנים, במהלך המהפכה התעשייתית.
זוהי מערכת הדוגלת בהוראה פרונטלית, זהה לכל התלמידים, כך שהמורה מכוון את הוראתו לתלמיד הממוצע.

 

פרסונליזציה של הלמידה הינה גישה חינוכית לפיה יש להציב את התלמיד במרכז הלמידה וההוראה ולהתאים אותן באופן קליני ומדויק למצבו הנוכחי של כל תלמיד, על מנת לאתגר אותו באופן המתאים לו, לאפשר לו להתפתח באופן מיטבי ולהגיע למומחיות הגבוהה ביותר בתחומי התוכן הנלמדים ולעמידה במטרות אישיות גבוהות.
בפרסונליזציה של הלמידה מתקיים תהליך אבחון, הערכה ומדידה מתמיד ומעגלי לאלמנטים מדידים בלמידת התלמיד.

העיקרון השלישי- למידה במרחבים פעילים

אייקון- וי

למידה פעילה נשענת על ההנחה שהלומד בונה משמעויות ביחס למושגים הקשורים לתופעה בה הוא עוסק מתוך התנסותו ותחושותיו. כמו כן, המערבות של הלומד בתהליך משפרת את יכולת הלמידה שלו.
 

הלמידה הפעילה התפתחה בהתאם לגישה הקונסטרוקטיבית וגישת עיבוד המידע.
היא שונה מאופן ההוראה המסורתי בחינוך הפורמלי, שבו המורה או המרצה מדבר מרבית השיעור בעוד שהתלמידים נותרים פסיביים.

הלמידה הפעילה כוללת: למידת חקר, למידה חוויתית), למידה בדרך של קהילת חשיבה, למידה מבוססת פרויקטים, למידה מבוססת בעיות ולמידה שיתופית.

אייקון- ילקוט
אייקון- חץ

4 כלים להנעת בית חינוך מיטבי

כלי ראשון - תפיסה חינוכית - תפיסה חינוכית ברורה היא המצפן למעשה החינוכי. 

 


 

כלי שני - פדגוגיה מותאמת - המושג השגור היום "פדגוגיה חדשנית" נוגע בשני עניינים: 1. פדגוגיה שהיא תהליכי ההוראה,הלמידה,הערכה, ארגון זמן, ארגון.

כלי שלישי - מבנה ארגוני ופיזי - השלב השלישי נראה לכאורה פורמלי אבל לא כך. כלי זה אמור להפיק את המבנה הארגוני.

כלי רביעי - משוב והערכה - בתי הספר כיום עסוקים לרוב, במדידה והערכת הלומד. בית חינוך מיטבי חייב ליצור לעצמו כלי מדידה.