מי אנחנו

החל משנת 1999 לומדת תנועת חינוך ישראלי לעומק את מערכות החינוך בארץ ובעולם ומפתחת מודלים הוליסטיים (מוסדיים) לקידום החינוך.
 

תנועת חינוך ישראלי פיתחה ומפעילה, בשיתוף עם משרד החינוך, מודל גן ילדים, מודל בית ספר ציבורי עברי וערבי, וכן פיתחה תכניות לקידום שיח של זהות ותרבות כמנוף לשינוי בבתי ספר.

במסגרת זו הוציאה התנועה ספרי לימוד למקצוע תרבות ישראל ומורשתו, הנלמדים בכמאה בתי ספר ממלכתיים ברחבי הארץ.

החזון

החזון שלנו:

בתי ספר המטפחים ערכים דמוקרטיים בתוך זהות תרבותית ברורה ובהם מיטב צוותי החינוך הנהנים מחירות ליצור הוראה חדשנית המקנה כלים למאה ה-21 , בניהול אפקטיבי המשתף את הקהילה תוך מימון מדינה מלא שקלי, שקוף ושוויוני המבטיח שוויון הזדמנויות לכל ילדה וילד.

 

הייעוד שלנו:

  • להשפיע על קובעי המדיניות לשנות את ריכוזיות מערכת החינוך הקיימת כיום המקבעת ומחלישה את בתי הספר אל עבר מבנה ארגוני המאפשר מובילות חינוכית של כל בית ספר.

  • להדגים בפועל חיזוק של קהילות חינוך הפועלות ברוח המתווה לשינוי.

ההסטוריה של חינוך ישראלי

מאז הקמתה פעלה חינוך ישראלי לחיזוק מוסדות החינוך הציבוריים.

בעשור האחרון פיתחנו מגוון פרויקטים אשר המכנה המשותף שלהם הוא חיזוק יכולות בית הספר להוביל בעצמם את עצמם.

זהות היא המנוף הראשון לשינוי בבתי הספר ולכן פיתחנו התמחות בתחום זה תוך הרחבת העשייה לתחומי הפדגוגיה והניהול.

פרויקט הדגל של חינוך ישראלי – "בית ספר ישראלי" מכיל את שלל הרכיבים לקידום בתי ספר מובילים. הפרויקט הוכתר בהצלחה גדולה ויושם בשבעה בתי ספר – שניים מתוכם במגזר הערבי.

בשנים האחרונות פיתחנו את "תכנית חינוך ישראלי" למקצוע תרבות ישראל ומורשתו, אשר מבחינתנו הייתה הזדמנות להכיר בתי ספר נוספים ולהניע בתוכם טוב יותר את מנוף הזהות בו אנחנו מאמינים. כ – 90 בתי ספר הצטרפו לתכנית זו – ועדיין מצטרפים – ברחבי הארץ.

בעשור הראשון לפעילותה, מאז שנת 1998 , הובילה חינוך ישראלי רשת גני ילדים ומעונות בשכונות מצוקה.

מודל ה"גן הישראלי" הדגים שינוי מהותי בחינוך לפיו גן ילדים ציבורי הנאמן למטרות החינוך של ישראל פועל טוב יותר במתכונת עצמאית – ובאותן עלויות כלכליות!

הצבנו דגל ברור המדגים שינוי בשלושה מישורים:

  1.      ליבה לישראל (זו הסיבה ששם העמותה – חינוך ישראלי).

  2.      ביזור מערכתי - האצלת סמכויות ואמון בהובלת הצוות החינוכי.

  3.      תקצוב שוויוני - הקצבת משאבים למוסדות חינוך בהתאם לאתגר העומד בפניהם (תקצוב דיפרנציאלי).

שיקמנו כמעט 20 מוסדות גן ברחבי ישראל. כל הגנים פעלו בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך וגם עם משרד התמ"ת (שלושה מתוך הגנים פעלו בהגדרה כמעונות).

ההצלחה הייתה תוצאה של עבודה נכונה בתחום הזהות והניהול העצמי, שהפכה את הגנים אטרקטיביים.

 

בתום מספר שנים החזרנו את הגנים לניהול הרשויות המקומיות ובמקביל התפתחה אצלנו התובנה המטרידה כי הבעיה המערכתית לא משתנה גם נוכח מודל מוצלח ככל שיהיה. אין טעם לסייע למדינה במקום בו היא הייתה אמורה לקחת אחריות. מלבד זאת – נדרש שינוי כולל בחינוך.

שינוי שיתבטא בשיפור כלל הגנים ובתי הספר ולא רק בשכונות מצוקה.

הגענו למסקנה שכולם משקיעים בחינוך אבל רק מעטים מטפלים בשינוי החינוך –וזו המשימה הכי חשובה!

ההוצאה הלאומית לחינוך עוברת את ה 70 מיליארד ₪ – זו ההוצאה הלאומית הכי גדולה של ישראל (יותר מהביטחון! ). אין שום סיכוי שפרויקט הממומן מתרומות ומתמקד בסיוע לילדים יוביל למפנה של ממש. נדרשת פעולה שתניע שינוי במערכת ולא פעולה שתחליף את המערכת.

כך נולד הרעיון להקים מיזם להגברת המודעות למשבר בחינוך (משמר החינוך) ובשלב מאוחר יותר – להקים מיזם המניע את בעלי העניין בחינוך – להצביע על השינוי הנדרש.

ועד מנהל

מנכ"לית

יו"ר משותף

יו"ר משותף

חברת ועד

חבר ועד

חבר ועד

מייסד חינוך ישראלי

תמצית הדרישות לשינוי מדיניות

הצבת חינוך חדשני כמטרה תוך חיזוק האמון בתפקידם של מנהלי ומורי בתי הספר – כמקובל במערכות החינוך המובילות בעולם.

אייקון

​חינוך חינם (מימון ממשלתי מלא) שקלי, שקוף ושוויוני (דיפרנציאלי) ישירות לבתי הספר (מינימום 90% בבית הספר) בכפוף להקמת מועצות ניהול בית ספריות, בראשות המנהל/ת, כמקובל בעולם.

אייקון- שתיים

​קביעת כללים ארציים לרישוי והעסקת מורים שיבטיחו את מעמדם, איכותם ואת עצמאות בתי הספר לנהל את כוח האדם בתחומם.

אייקון 3

​הקמת רשות חינוך לאומית (בלתי תלויה) שתקבע אסטרטגיה ארוכת טווח ויעדי ליבה תוך צמצום סטנדרטים למינימום (בגרויות, מבחנים ומדידות).

אייקון- ארבע

מתוך בטחון בעתיד ישראל ואמון ביכולות אנשי החינוך שלנו, באים אנו על החתום:


פרופ' עמי וולנסקי, ראש ההתמחות בניהול וארגון מערכות חינוך, פרופ' אדם ניר , ראש המגמה למינהל, מדיניות ומנהיגות בחינוך, אוניברסיטה העברית, דר' אשר שקדי, מנהל היחידה ללימודי הוראה ,האוניברסיטה העברית ירושלים; דר' אמנון כרמון, מנהל מכון כרם להכשרת מורים; פרופ' עמרי ידלין, נשיא מכללת ספיר; פרופ' (אמריטוס) יעקב מלכין, אונ' תל-אביב; דר' שלמה אגוז ,אוניברסיטת בר אילן; דר' איילה שוורץ , ראש היחידה לטיפוח השיח בחברה הישראלית, בית ברל, דר' אלון גן, ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים; דר' הגר גור אריה , מכללת לוינסקי להוראה, דר' טובה מיטלמן-בונה , מארגים; דר' לטם פרי-חזן, הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה; דר' איריס יניב , עורכת אקדמית ודידקטית של ספרי לימוד להוראת תנ"ך בחינוך הממלכתי; דר' חנוך בן פזי, ראש החוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים; בן עמי שמר , לשעבר מנהל תיכון דה שליט , רחובות; יהודית שמר, לשעבר סגנית מנהלת חט"ב נגבה , ראשון לציון; סלים עמריה, מנהל בית הספר היסודי איבטין; מירב כהן מנהלת בית ספר אופק מודיעין ; שרי אלבז, מנהלת בית ספר היובל ירושלים; דוד גולנזר, סגן מנהלת תיכון ע"ש רנה קסין, ירושלים; עופר ירושלמי מנהל בית הספר התיכון בכפר הנוער הודיות; מנחם שלף, לשעבר מנהל בית ספר אלון ראשון לציון; רויטל הירשפלד, מנהלת חט"ב אחרון הבילויים בראשון לציון; רונית חיימוב , מנהלת תיכון אילון ראשון לציון; ד"ר עלי זחאלקה, מנהל בית הספר הדמוקרטי המתחדש כפר קרע; רעיה בירן ז"ל, לשעבר מנהלת חט"ב טביב , ראשון לציון; חנה אהרון , לשעבר מנהלת פסג"ה ראשון לציון; אבי קסטרו, מנהל כפר הנוער החקלאי "כנות"; עמיצור בר, מנהל כפר הנוער "קדמה"; גדי רוקובסקי, לשעבר מנהל תיכון "מגידו"; דר' אברמלה פרנק – לשעבר מנהל תיכון "גוונים", מועצה אזורית מנשה; כנרת דן, לשעבר מנהלת בית ספר ישראלי בית הכרם, ירושלים; עפרה אלפסי, מנהלת בית ספר אילן רמון, חדרה; סולימאן אל עביד, מנהל בית הספר איבן-סינא, רהט; גיא ישראלי, מנהל תיכון צפית כפר מנחם; גליה טרם, מנהלת תיכון האלון גינזבורג יבנה; פרופ' יערה בראון, נשיאת מכללת אורנים; אורית שטרית מנכ"לית תנועת חינוך ישראלי; אורן יהי-שלום, מייסד תנועת חינוך ישראלי