עוגן חינוכי | חינוך ישראלי

עוגן חינוכי מסמך להורדה

מערכת החינוך חוזרת הביתה
מסערה לעוגן חינוכי קהילתי

חברנו יחד, דרור בתי חינוך וחינוך ישראלי.

שתי עמותות מנוסות ומובילות תהליכי חינוך עמוקים ופורצי דרך, בעת שיגרה ובחירום.

אנו מציעים תהליך ליווי עמוק ומשמעותי לצוותי החינוך ברשויות,

על מנת שאלו יוכלו לאפשר מענה עוטף ומצמיח מילדות ועד בגרות לילדי הרשות.

בשבעה באוקטובר, שבת בבוקר, התעוררנו לבוקר קשה ולתקופה קשה אף יותר של שיבוש הסדר כפי שהכרנו.

כולנו נאלצנו להתמודד עם הסערה העוצמתית ביותר שפגעה אי פעם במדינת ישראל.

כל רשות עשתה את המרב והמטב שלה בכדי לספק מגוון מענים חינוכיים שנדרשו במסגרות הפינוי השונות.

במחקרים שעוסקים בתחום החוסן הוגדרו שני היבטים של חוסן קהילת (Adger, 2000):

עמידות היכולת להקטין את הפגיעה בתפקוד לאחר שיבוש הסדר הקיים.
התאוששות ושיקום היכולת לחזור בזמן הקצר ביותר לתפקוד מלא ואף משופר לאחר השיבוש.

בימים אלו הרשויות מתמודדות עם אתגר ההתאוששות והשיקום - החזרה לבתי חינוך קבועים שיהוו עוגן קהילתי ויספקו מסגרת עוטפת, מצמיחה ונכון שתהיה גם משופרת.

אנחנו כאן כדי ללוות ולחזק את צוותי החינוך החוזרים הביתה ולהטמיע פדגוגיות של עתיד.

:תהליך הליווי יתמקד בחמש פדגוגיות

פדגוגיה אישית פעילה

׳פרסונליזציה של הלמידה׳ למידה אישית הינה גישה חינוכית לפיה יש להציב את התלמיד במרכז הלמידה וההוראה, ולהתאים
אותן באופן קליני ומדויק למצבו הנוכחי, זאת על מנת לאתגר כל תלמיד באופן המתאים, לאפשר ולעודד התפתחות באופן מיטבי,
להגיע למומחיות הגבוהה ביותר בתחומי התוכן הנלמדים ולעמידה במטרות אישיות גבוהות. בפרסונליזציה של הלמידה מתקיים
תהליך אבחון, הערכה ומדידה והמשך התאמה של המרחב הנדרש לאותו לומד. למידה פעילה נשענת על ההנחה שהלומד
בונה משמעויות ביחס למושגים הקשורים לתופעה בה הוא עוסק, מתוך התנסותו ותחושותיו. כמו כן, המערבות של הלומד
בתהליך משפרת את יכולת הלמידה שלו.

הלמידה הפעילה התפתחה בהתאם לגישה הקונסטרוקטיבית וגישת עיבוד המידע. היא שונה מאופן ההוראה המסורתי בחינוך
הפורמלי, שבו המורה או המרצה מדבר מרבית השיעור בעוד שהתלמידים נותרים פסיביים.

פדגוגיה חברתית

הפדגוגיה החברתית היא תפישה חינוכית המחויבת למהות הדמוקרטית ואשר רואה בחינוך כלי לתיקון ליקויי המציאות החברתית ולהבנייתה של מציאות חברתית טובה לכל סך חלקיה.

ההבנה כי יחיד הוא חלק משלם חברתי האינטראקציה המתחוללת בין הילד/ה לחברה היא זו שמשפיעה ומעצבת את חייו כבוגר משנה את ההסתכלות על חיי בית הספר : הכיתה היא קבוצה חברתית והמחנך הוא גם המדריך החברתי של הקבוצה .מתוך כך מתעצבים שינויים בחיי הכיתה-קבוצה הם הופכים להיות מפרים ובונים עבור כל אחת ואחד בה.
הפדגוגיה החברתית עומדת על הקשר והמחויבות העמוקה בין בית הספר לבין הקהילה לה הוא שייך וקשרי גומלין אלו
מהווים בסיס ליצירה ולמידה משותפת יומיומית.

פדגוגיה של עתיד

לומד עד פדגוגיה של העתיד מפתחת אצל הלומדים את היכולת והרצון להישאר אוהבי למידה לתמיד. הטכנולוגיה, ההתפתחות המדעית המהירה והשינויים הרבים במאה ה 21 דורשים מכולנו להישאר לומדים עצמאיים
לאורך החיים ולא רק בעת הלמידה במסגרות מסורתיות (בית ספר אוניברסיטאות וכדו׳) אנחנו נדרשים להיות
לומדי עד. = "Life Long Learning"

כדי להישאר לומדי עד עלינו לפתח אצל הלומדים בבתי הספר מיומנויות ויכולות כמו: איסוף, לקט, אירגון, עיבוד ואיחסון מידע, עבודה בשיתופי פעולה, תחושת המסוגלות, סקרנות, אהבת הלמידה ולמידה כדרך חיים , רצון ויכולת לפתרון בעיות, הצורך ליזום וליצור, הסתגלות לשינויים, מודעות עצמית ורפלקציה, ניהול זמן וניהול עצמי, אוריינות ICT וכו'.

פדגוגיה של סביבה

הסביבה הפיזית בה אנו חיים היא שדה אינסופי ללמידה וחקר. בייחוד בעולם בו ילדים ובני נוער נחשפים ומצויים בעיקר
בעולם המסכים יש לשים דגש וזמן על למידה חוץ כיתתית הניזונה מהמרחב הקרוב לבית הספר. למידה סביבתית היא זו המפתחת סקרנות, אומץ, שאילת שאלות ולא פחות חשוב - אהבת האזור והארץ .

הבחירה לשים את הסביבה בה מתקיים ביה״ס כחלק בלתי נפרד מחיי הלומדות והלומדים היא השקפת עולם דמוקרטית אופטימית, ששמה במרכז את האדם כחלק בלתי נפרד מעולם החי והצומח בו הוא מתקיים.

הפדגוגיה הסביבתית מקדמת תפיסה אקולוגית ובאמצעותה מתפתחים פרוייקטים ומגמות לימוד אקו-חברתיות מתקדמות מגיל הגן ועד לתיכון.

פדגוגיה של תקווה

תקווה הינה כלי חיוני בביסוס חוסן חברתי ואישי . תקווה מניעה לפעולה ולהתמדה הדרושות להתמודדות מסתגלת ומצמיחה עם קשיים אישיים ומקצועיים. היכולת להתמודד עם קשיים , להתגבר עליהם ולצמוח מהם נמצאת
ילדים ומבוגרים .(resilience) בלב החוסן שיש להם חוסן מיטיבים להתמודד עם אתגרים ולהפיק תועלת מהתמודדויות בעבר להתמודדויות בהווה. תקווה מחייבת שלאדם יהיו מטרות, דרכים או נתיבים ואמצעים זמינים וממשיים להשגתן של המטרות.
חינוך המבוסס על פדגוגיה של תקווה נותן כלים ממשיים ללומד/ת וכן לצוותים החינוכיים על מנת ליצור רצף חינוכי ולימודי

לאורך זמן.